כרוניקה של חתימה אלקטרונית

מאת: ניב קסלר

כבר בראשית האנושות על פני כדור הארץ, בני האדם חתמו על הסכמים בניהם ואף הציעו הצעות אחד לשני. בשנים הראשונות של ההיסטוריה, על מנת להגיע לסיכומים נאלץ האדם הקדמון לחתום על חוזים כאלה ואחרים, השימוש בזמן הזה נעשה באמצעות לוח אבן אשר עליו חרטו את ההסכם עליו הגיעו שני הצדדים להבנות. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא: לוחות הברית עליהם נחתם הסכם בין בני ישראל לבין אלוהים, חוזה ראשון מסוגו בין אדם לאלוהיו.

למרות התקדמות הטכנולוגיה, בני אדם בחרו לחתום על הסכמים ביניהם בצורות פשוטות למדי – כגון לחיצת יד (הסכם שעדיין שימושי גם בימינו – גם במרוצת הזמן עדיין יש הסכמים שנשארו מאחור).

כאשר בני האדם הבינו שלא די בכך, עברו לחתום על גבי דפים. למרות ההתקדמות, הן חתימת המסמכים והן יצירת את ההסכם הטוב ביותר עבור החותמים עדיין לקח זמן ניכר, עקב הצורך להחליף כמויות גדולות של דפים ולקיים פגישות רבות. בנוסף לכך, המסמכים נשמרו לרוב בקלסרים במשרדים, דרך שהיא אינה בטוחה או מאובטחת. חתימה זאת שימושית גם היום אך לרוב משמשת יותר בהסכמים בין אנשים פרטיים ופחות בין עסקים.

בני האדם כידוע ממשיכים בפריצות דרך טכנולוגיות, וכבר במאה עשרים הומצא המחשב – אשר גרם לאנשים להעביר בניהם הסכמים באמצעות פקס או אי-מיילים. אמנם גם דרך זו היא מסורבלת באופן יחסי, משום הצורך לחתום על המסמך, לסרוק אותו למחשב ולשלוח חזרה לנמען. גם דרך זו אינה מאובטחת וזיוף החתימה יכול להתבצע בצורה קלה יחסית.

שלב נוספת בדרך לפתרון המושלם היא החתימה הגרפית. שימוש ראשוני נעשה בה בעיקר בבנקים, אך התרחב גם לתחומים נוספים. את המסמך אותו חתם האדם אפשר לאחסן בשרת במחשב – דרך עבודה אשר מעלה את רמת האבטחה אך עדיין לא קבילה מבחינה משפטית , משום שעדיין ניתן לזייף בה מסמכים.

היום ניתן לחתום על מסמכים באמצעות חתימה אלקטרונית מבלי לקום מן מהכיסא במשרד: אם ברצונך לחתום על חוזים, הוצאות סחורה, תשלומי מיסים, הצעות מחיר, חשבוניות ועוד. החתימה מתבצעת במהירות, קבילה ומחייבת בבית המשפט, ומאובטחת ביותר: באמצעות תעודה אשר פרטי החותם מפורטים בה – המתלווה למסמך החתום וכן באמצעות ססמא אישית אשר שונה מאדם לאדם ונבחרת באופן אישי. אמצעים אלו הופכים את אופציית זיוף החתימה או שינוי הסיכום לאחר חתימתו לבלתי אפשריים.